מדעי היהדות 58 (1) 2023

לצפייה בתוכן העניינים המלא, לחצו כאן.

לצפייה בתקצירים, לחצו כאן.

רשימת מאמרים 1. חגי מזוז  - שקיעי מדרשים אצל אלבירוני 2. עומר מיכאליס - תהלים והדתיות ה"פנימית" בחובות הלבבות 3. ביטי רואי ועוזיאל פוקס - בין הלכה להתגלות הקריאה של בעל תיקוני זוהר ב"מבוא התלמוד" המיוחס לר' שמואל הנגיד 4. עמיחי רדזינר - מעשה בטבעת ובלולב: הקיבוץ הדתי ודרישות ההלכה לקניין פרטי

מדעי היהדות 57 (1) 2022

לצפייה בתוכן העניינים המלא

לצפייה בתקצירים

רשימת מאמרים

מיה שמואלי- שיבה וניכור במבט אקזיסטנציאלי: עיון פרשני במגילת רות

עפר אליאור- התרגומים העבריים של "ספר היסודות" מאת אוקלידס מימי הביניים

יהודית וייס- "דחייה", "חליפה" ו"עיבור": תפיסות ספירתיות בדבר גלגול נשמות בין גופים בספרות הקבלה המוקדמת והדיהן

איילת וולפיש-פרנקל- מלאכים, שדים ומכשפים: מיתוס בני האלוהים ובנות האדם בזוהר כאטיולוגיה של הרע

נטע דן- ”ּכָף־ּבֵית אֹותִּיֹות לִקְלָלָה": לשון וביטויי תוכחה בשירת אורי צבי גרינברג

התוספות למנחת שי משלים את הפרסום של מנחת שי על התורה, אשר לידידיה שלמה רפאל נורצי.

מדעי היהדות 56 (2021) לצפייה בתוכן העניינים המלא לצפייה בתקצירים רשימת המאמרים: יובל פרנקל - בין אדם למקום: האיש הקדוש והמקדש בסיפורי חוני המעגל וחנינה בן דוסה יוסף מרקוס - מעמדם של בעלי מומים ופסולי קהל בספרות התנאית: עיון נוסף מיכאל אביעוז - “ידוע הוא דבר האיל האוכל הנחשים": רישומו של הידע המדעי בפירושים היהודיים מימי הביניים לתהלים מב אברהם דוד - התקבלות כתבי פלאביוס יוספוס בהיסטוריוגרפיה היהודית במאה השש-עשרה: ספר שלשלת הקבלה כבוחן חן אביזוהר-חגי ויובל הררי - “למקשה לילד": גיליון מרשמים מאגיים לטיפול במצוקת לידה בן לנדאו - שפינוזה ואסכולת פריז ישראל קנוהל - הגרסה המקורית של סיפור הבריאה בבראשית א וחשיבות המספר שמונה במקרא ובמיסטיקה היהודית הקדומה (אנגלית)

לתוכן העניינים ר' אלעזר בירבי קליר ('הקליר' בפי העם) הוא המפורסם והפורה שבין משוררינו בתקופת השיא של הפיוט הקדום העברי בארץ ישראל – בין המאה השישית למאה השמינית לספירה. חלק מאלפי הפיוטים שכתב השתמר במחזורי אשכנז, צרפת ואיטליה, ומקצת מיצירותיו נאמרות בבתי הכנסת עד היום. מפיוטיו ליום הכיפורים נציין, דרך משל, את 'אמרו לאלהים אל מלך בעולמו' או 'מעשה אלהינו אדיר בוויעודו', אשר עדיין שרים אותם אפילו בקהילות אשכנזיות המדלגות על רוב קטעי הפיוט שבמחזורים לימים הנוראים. ממצאי גניזות קהיר מלמדים שבמחזורים האירופיים לא נשתמרו אלא מקצת מיצירותיו של הקלירי ליום הקדוש. מתברר שהוא עיטר בכמה סדרות של פיוטים – ובעיקר בקדושתאות, הן מערכות הפיוטים לתפילות העמידה המתרחבות לקראת הקדושה – כל אחת מתפילות היום, וכתב שוב ושוב יצירות חדשות שבאו להחליף את קודמותיהן. בצד קדושתאותיו למוסף ולנעילה שבדפוסי אשכנז, התגלו בגניזה קדושתאות מקבילות לתפילות אלה, וכן פיוטים לערבית, לשחרית ולמנחה. כמו כן התברר שהקדושתאות שבמחזורי אשכנז השתבשו, חלק מהקטעים המקוריים שהיו בהן הושמטו, ונוספו בהן קטעים מאוחרים. בספר שלפנינו מרוכזים כל הפיוטים ששרדו ממורשתו של ר' אלעזר בירבי קליר לכל תפילות היום, תוך ניסיון לשחזר את הקומפוזיציות השלמות מתוך קטעי הגניזה, כמובן גם בעזרת החומר שבמחזורים האירופיים. הפיוטים מודפסים באופן המבליט את תבניותיהם השיריות, והם מנוקדים ומלווים בביאור מקיף. בצד כל פיוט מפורטים, במדור נפרד, גם שינויי נוסחיו על פי מקורותיו שבידינו. שחזור הקדושתאות העלה שאלות רבות, ואלו נדונות בפירוט במבוא מקיף. הדיון כולל בירור ממצה של הרכבה של כל קומפוזיציה, של ייעודה המדויק ושל שאלת ייחוסו לקלירי של כל קטע, גם מסוגי פיוט אחרים. במבוא מתוארות גם תבניות הפיוטים לסוגיהם, סגולותיהם השיריות, לשונם הייחודית, תוכניהם וכן מסורות מדרש ייחודיות וענייני הלכה ומנהג המופיעים בהם. בספר מופיעים קטעי שיר רבים מאוד שטרם נדפסו במהדורה מדעית מתוקנת, וביניהם יצירות מרהיבות, כגון סילוק (הוא הקטע המוביל לקדושה) מפואר למוסף שטרם נדפס; סדרת רהיטים (הפיוטים הקודמים לסילוק בקדושתא) על פסוקי עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים וסדרה נוספת של יותר מעשרים רהיטים העוסקים בשבח ה', שהם ללא ספק משיאי יצירתו של ר' אלעזר בירבי קליר; וסדרי פסוקים המפייטים פסוקי סליחה ששולבו בימי הפייטן בברכת קדושת היום. בתפילת מנחה נהג הקלירי להקדיש את הרהיטים לסיפור אליהו הנביא בהר הכרמל, והותיר אחריו כמה סדרות המתארות את נס ירידת האש מן השמיים, ובעיקר את תפילתו של אליהו – ההופכת גם לתפילתו של הפייטן על קהלו. העיון בפיוטים מזמן לא מעט הפתעות, למן שימושי לשון מקוריים ועד למסורות מדרש בלתי ידועות, ומעל הכול – קטעי שירה מרוממים. כמה מהם הוצגו במבוא, אך עיקר הספר הוא במהדורה, ובעזרתה יוכלו הקוראים לצלול לעומקם של פיוטי הקלירי ליום הקדוש, ללמוד מן התורה הגנוזה בהם וליהנות מיופיים.

For more information on the project, see here

This book, produced for the exhibition In and Out, Between and Beyond, presents the scholarly work of a group of historians who study the Jews of medieval Ashkenaz at the Hebrew University of Jerusalem, in dialogue with the work of contemporary Israeli artists. This is one of the culminating projects of the European Research Council-funded research group Beyond the Elite: Jewish Daily Life in Medieval Europe

Since the inception of the project (fall 2016), the team has worked to construct a history which includes those who were not part of the learned elite as well as those who were learned, about whom we know more. The research team trained its sights on everyday moments, investigating daily routines and the ways medieval Jews understood their lives amidst their host cultures. At the heart of this work is the complexity of the circumstances in which medieval Jews lived: the integration of Ashkenazic Jews within their Christian surroundings, alongside their maintenance of a distinct religious identity. To complement the medieval study underlying this endeavor, the exhibit’s curator, Dr. Ido Noy, orchestrated a fruitful exchange between the research team and seven Israeli artists, who then produced contemporary expressions of the historic ideas under discussion. This book, mirroring the structure of the exhibit, is comprised of sixteen articles. Each one is built around a primary source from a particular literary genre. The colorful catalogue at the end of the volume documents the objects created especially for the exhibition that was displayed physically at the gallery on the Mount Scopus campus of The Hebrew University of Jerusalem and can still be viewed virtually

מדעי היהדות 54 (2019) לצפייה בתוכן העניינים המלא לצפייה בתקצירים

מנחת שי לר' ידידיה שלמה רפאל נורצי הוא חיבור העוסק בצורתן, בניקודן ובמסורתן של תיבות המקרא כסדר הכתובים, ומטרתו לברר וללבן את גרסאות המקרא בענייני כתיב, ניקוד וטעמים ולקבוע את הנוסח המבורר והנקי משגיאות. החיבור משמש היום לנזקקים לו על פי הנדפס במקראות גדולות שבהם הובאו החלקים המתאימים אחרי כל ספר מספרי התנ"ך.

פיוטים של הפייטן הארץ ישראלי ר' אלעזר בירבי קליר, שפוענחו מתוך קרוב לארבע מאות כתבי יד, כאשר כל שינויי הנוסח שבכתבי היד נרשמו בשוליהם. ביאור מקיף מסייע לקורא לעקוב אחר לשונו הקשה של הפייטן, לעמוד על המקורות המקראיים והמדרשיים המרובים המשולבים בפיוטים ולעקוב אחר מהלך דבריו. מבוא כללי מלבן את השאלות הקשורות בפיוטים, למן בירורים הקשורים בייחוס הפיוטים למחברם ולשחזור חלקיה של כל קומפוזיציה פייטנית, ועד לדיונים בעיצובו הספרותי של החומר. ר' אלעזר בירבי קליר התייחס בפיוטיו לראש השנה לכל ההיבטים של היום: הדין, תקיעת השופר, מלכויות, זיכרונות ושופרות, זכות האבות ועוד. יצירות אחדות הוא הקדיש לראש השנה שחל בשבת. דרכו המיוחדת בעיצוב כל אחד מן הנושאים הללו מתבררת אף היא במבוא. מערכת קשרים מסועפת בין הפיוטים למקורותיהם מתלבנת אף היא, וכך למשל מתברר שאחד הפיוטים הנדפסים כאן לראשונה מאיר באור חדש גם את הפיוט המפורסם 'ונתנה תוקף קדושת היום'.

התלמוד הבבלי הוא ספר היסוד של התורה שבעל פה, בין בלימוד האינטנסיבי שלו ובין בפסיקת ההלכה על פיו, מזה למעלה מאלף שנים. מרכזיותו זו התעצבה בתקופת הגאונים. בתקופה זו הוא עבר ממסירה על פה לכתיבתו בכתבי יד, נוסחו התעצב, והוא הופץ מן המרכז שבבבל לכל תפוצות הגולה. העיסוק הרב בתלמוד ותהליכי מסירתו בעל פה ובכתב יצרו לא מעט חילופים בנוסחאותיו. מחקר זה עוסק בסוגיות הקשורות לתהליך שבו הפך התלמוד הבבלי לספר כל כך מרכזי, ובעיקר בשאלת יחסם של גאוני בבל לנוסח התלמוד הבבלי: כיצד התייחסו לגרסאותיו השונות, כיצד הכריעו ביניהן ועל פי אלו קני מידה עשו זאת; עד כמה שימרו את גרסאותיו הקדומות ועד כמה שינו אותן. בחלקו השני של הספר מובאים ונדונים כל המקורות שבהם דנו גאוני בבל בגרסאות התלמוד.