הספר שימש תקופה ארוכה ספר יסוד למחקר תולדות התפילה. הוא נכתב בשנת 1859 בידי יום טוב ליפמן צונץ, מי שנחשב כאבי חכמת ישראל. המהדורה העברית כוללת עדכונים מחקריים, הבהרות רבות ומפתחות מפורטים, ביניהם: מפתח התפילות, מפתח מנהגי התפילה, מפתח הפיוטים ומפתח כתבי יד ודפוסים קדומים של סידורים ומחזורים המוזכרים בספר. במהדורה העברית נדפסו לראשונה מאות הערות והשלמות של צונץ עצמו, שנמצאו על העותק האישי שלו.

ספר זה בא להציג בפני הקורא אוסף של תרגומים ארמיים לספרי הנביאים השונים בלשונם ובענייניהם מן התרגום הנפוץ המיוחס ליונתן בן עוזיאל. תרגומים אלה מצויים רובם בכתבי יד ומופיעים בשמות שונים, כגון 'תרגום ירושלמי', 'תרגום דארעא דישראל', 'תרגום של תוספתא' או 'תוספתא'. האוסף שלפנינו כולל מאה וחמישים קטעים שנאספו מתוך למעלה ממאה כתבי יד ודפוסים ראשונים. ייחודו של החיבור הזה הוא בקיבוצם של הקטעים כולם, הן שכבר נתפרסמו והן הרואים כאן אור לראשונה, בספר אחד.  

לתענית – כלומר להימנעות מאכילה ושתייה ולעתים אף מתענוגים אחרים – יש במסורת ישראל בדרך כלל שתי מטרות עיקריות: היטהרות וכפרה או ביטוי לאבל וצער. יום הכיפורים הוא תענית קבועה מן הסוג שנועד להיטהרות וכפרה, אך אפשר לשייך לסוג זה גם תעניות מזדמנות בעת צרה שמטרתן חזרה בתשובה וכפרה, ושנועדו להביא מתוך כך לביטול הגזרה הרעה.ת גבוהה. תעניות הציבור האחרות הנהוגות בישראל זה דורות, שבעה עשר בתמוז, תשעה באב, צום גדליה ועשרה בטבת, שייכות לסוג התעניות המבטאות אבל. בצד הצומות הקבועים הללו הילכה בישראל במשך שנים רבות רשימה של ימי צום רבים, החלים בכל חודשי השנה, לעתים כמה צומות בחודש אחד.

פיוטים של הפייטן הארץ ישראלי ר' אלעזר בירבי קליר, שפוענחו מתוך קרוב לארבע מאות כתבי יד, כאשר כל שינויי הנוסח שבכתבי היד נרשמו בשוליהם. ביאור מקיף מסייע לקורא לעקוב אחר לשונו הקשה של הפייטן, לעמוד על המקורות המקראיים והמדרשיים המרובים המשולבים בפיוטים ולעקוב אחר מהלך דבריו. מבוא כללי מלבן את השאלות הקשורות בפיוטים, למן בירורים הקשורים בייחוס הפיוטים למחברם ולשחזור חלקיה של כל קומפוזיציה פייטנית, ועד לדיונים בעיצובו הספרותי של החומר. ר' אלעזר בירבי קליר התייחס בפיוטיו לראש השנה לכל ההיבטים של היום: הדין, תקיעת השופר, מלכויות, זיכרונות ושופרות, זכות האבות ועוד. יצירות אחדות הוא הקדיש לראש השנה שחל בשבת. דרכו המיוחדת בעיצוב כל אחד מן הנושאים הללו מתבררת אף היא במבוא. מערכת קשרים מסועפת בין הפיוטים למקורותיהם מתלבנת אף היא, וכך למשל מתברר שאחד הפיוטים הנדפסים כאן לראשונה מאיר באור חדש גם את הפיוט המפורסם 'ונתנה תוקף קדושת היום'.