מדעי היהדות 52 (2017) לצפייה בתוכן העניינים המלא לצפייה בתקצירים

רבי מאיר (מהר"ם) מרוטנבורג, גדול חכמי גרמניה במחצית השנייה של המאה הי"ג, היה מגדולי המשיבים בימי הביניים. תשובותיו הרבות של מהר"ם נדפסו בשורה ארוכה של קבצים, ואליהן מצטרפות עתה 501 תשובות חדשות, חלקן שלו וחלקן של חכמים אחרים מקרב "בעלי התוספות". תשובות אלו נאספו בספר זה מתוך עשרות כתבי יד, ונוספו להן הערות, מבוא רחב ומפתחות מפורטים בשני כרכים.

פירושי 'מדרש חכמים' נכתבו בתחילת המאה השש-עשרה באיטליה, על ידי מחבר אנונימי, והם חלק קטן מתוך חיבור מקיף שנכתב על סדר פרשות השבוע. לאורך החיבור העתיק המחבר את המדרשים הקדומים השלמים, בראשית רבה ומדרשי ההלכה השלמים, כמעט ככתבם. יצירתו העצמאית הם הפירושים שנכתבו בעיקר על הפרשיות החסרות במדרשי ההלכה, ולפיך הם מצויים בשלושה חומשים בלבד, שמות, במדבר ודברים, ואף בהם לא בכל הפרשות. בעל החיבור השתדל לפרש את הפסוקים לפי פשוטם, אך נהג גם לשלב בתוכם דיונים עיוניים והרחבות פרשניות וחינוכיות. במהדורה זו נאספו, לראשונה מתוך כתב היד, פירושי מדרש חכמים מ-27 הפרשות שבהן נכתבו, וצורפו יחד על מנת להציג את דרכו הפרשנית של המחבר. למהדורה מצורף מבוא שמציג את הרקע לכתיבת הפירושים ודן בדרכי הכתיבה ובמאפייני הפרשנות של בעל הפירושים.

מהדורה מדעית ומבוארת ("מהדורת רייזר") ספר זה מביא את דרשותיו של ר' קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה, שנדרשו במהלך שנות השואה (ת"ש-תש"ב) בגטו ורשה, על פי כתב ידו אשר שמור במכון היהודי ההיסטורי בוורשה. קובץ הדרשות נמסר ב'שנות הזעם', כלשונו של האדמו"ר, לארכיון המחתרתי 'עונג שבת' בראשותו של ד"ר עמנואל רינגבלום, הוטמן בכד חלב ונמצא לאחר השואה. כתב היד פוענח מחדש ויוצא כאן לאור באופן מדויק בתוספת מבוא, ציוני מקורות, הערות רבות ובהשוואה למהדורות קודמות. האדמו"ר הגיה את דרשותיו מספר פעמים, מחק והוסיף, וצירף הערות בגוף הדרשות ובשולי הגיליון. מהדורה זו עוקבת אחר השינויים הללו ומציגה את שכבותיהם השונות שנכתבו בזמנים שונים במהלך השואה.  

כינוס פיוטים מן הגניזה במהדורות מקיפות נעשה, בדרך כלל, מתוך ניסיון לאסוף תחת קורת גג אחת את כלל יצירותיו של פייטן זה או אחר. בספר זה מכונסים הפיוטים על פי סוגם ולא על פי מחברם. השבעתות לשבתות רגילות, ובמיוחד אלו המוקדשות לקריאות התורה שלכל שבת ושבת הן מן הצנועות שבסוגי הפיוטים. לאחר שנאספו כל השבעתות התברר שדווקא סוג צנוע זה זכה לחיים ארוכים: המחזורים השונים הנדפסים כאן משקפים תקופות שמאות שנים מפרידות ביניהן ויש בהם כדי ללמד על איפיונים חשובים ונקודות מפנה משמעותיות בתולדות הפיוט העברי.

'קדושתא' היא מערכת פיוטים לתפילת עמידה, המתרחבת לכבוד אמירת הקדושה ומונה חלקים רבים ומורכבים. ראשיתה בארץ ישראל, במאה הרביעית או החמישית. לפנינו היא עומדת לראשונה כקומפוזיציה בנויה בעלת חוקים סדורים ומורכבים ביצירתו של הפייטן יניי, בן אמצע המאה השישית, רבו של ר' אלעזר בירבי קליר (המכונה בפי העם 'הקליר'). כפי שהיא מופיעה לפנינו במאות יצירות של יניי והבאים אחריו, צופנת הקדושתא סודות רבים: שרשרות הפסוקים מסתוריות מלוות את חלקיה הראשונים; פסוק קבוע המסיים את השרשרת השלישית, ואחריו המילים המוזרות 'אל נא'; חלק רביעי שתבניתו חופשית, המסתיים תמיד, משום מה, במילה 'קדוש'; חלק חמישי שבפיוטי יניי הוא ה'עשירייה', פיוט בעל אקרוסטיכון קטוע של עשר אותיות בלבד, ואחריו תפילה הפותחת 'אל נא לעולם תוערץ' וסיבת הופעתה אינה ברורה; ובהמשך קבוצת פיוטים המכונים 'רהיטים', הכתובים  מסיבה כלשהי בתבניות סטראוטיפיות ייחודיות; ואין אלו אלא מקצת מן התמיהות העולות מן הקדושתאות של יניי וחבריו. הדיונים בספר מוקדשים להצעת פתרונות לכל השאלות הללו ולאחרות, תוך חשיפת שרידי קדושתאות שקדמו ליניי, ומתוך העיון בהן – חתירה להצבת מודל התפתחותי רצוף ומובנה של הקדושתא, מראשיתה ועד להופעתה המורכבת בימי יניי ור' אלעזר בירבי קליר. לתיאור התפתחות הקדושתא, על כל חלקיה – כולל אלו שאחרי הקדושה – מוקדש השער הראשון והמקיף ביותר שבספר. מטבע הדברים, שער זה דן בפיוטים בעיקר מן הזווית התבניתית, שכן רק היא מאפשרת את המבט ההתפתחותי הכולל. אבל כבסיס לדיונים התבניתיים נדפסים בשער זה פיוטים רבים מאוד, חלקם הגדול קדם-קלסיים (מן התקופה שלפני ימי יניי, תקופה שבה עדיין לא השתמשו בחריזה). לצדם נדפסים גם פיוטים קלסיים, מחורזים, של יניי וחבריו, ובמקרים ספורים אפילו פיוטים מתקופות מאוחרות יותר. השער השני בספר ממוקד בפייטן מרכזי אחד: ר' אלעזר בירבי קליר, הפורה שבפייטנים הקלסיים בארץ ישראל, ואשר פיוטיו הגיעו לאירופה וחלקם נאמרים בבתי כנסת אשכנזיים ואיטלקיים עד היום. הקדושתאות של ר' אלעזר בירבי קליר מגוונות בתבניותיהן ובסגנונותיהן הרבה יותר מאלו של יניי, והשער מוקדש לניתוח היצירות הללו תוך ניסיון למפותן ולציין בהן מוקדם ומאוחר. על בסיס עיון תבניתי מפורט נבנית הקומה הגבוהה יותר של העיון הסגנוני, ומצטייר נתיבו הספרותי של המשורר הגדול. מתברר שבתחילת דרכו הוא היה מושפע באופן מכריע מיצירותיו של יניי, ואט אט הוא סלל לו דרכים משלו: בתחילה הוא נע לעבר סתימות גדלה והולכת של הטקסט, אך יצירתו המאוחרת והבשלה הפכה לשירה לירית זכה, הנעימה גם לאוזנו של הקורא המודרני. השער השלישי מתנתק מהעיונים התבניתיים ובא להציע כיווני מחקר נוספים. שער זה קצר, ואין בו אלא פתחים לכיוונים חדשים של עיון בפיוטים. הוא ממוקד קודם כול בתכנים ובדרכי התארגנותם בקדושתא, אבל עובר גם לשאלות של בניית הקדושתא כקומפוזיציה שלמה, מתוך הצבעה על קשיים שונים שעמדו לפני הפייטנים ועל פתרונותיהם הספרותיים המנותחים בהרחבה. במרכז שער זה עומד דווקא יניי, אבל באות בו הערות גם על פייטנים אחרים. כיווני המחקר העולים בו חדשים ברובם, ויש לקוות שהם יפרו את המחקר ויאפשרו ללמוד את הפיוטים מזוויות פחות מקובלות. לאורך כל הספר מודגמים הדברים מתוך הפיוטים עצמם. יותר ממאתיים וחמישים פיוטים נדפסים בספר, ומתוכם כמאה ושלושים פיוטים נדפסים בו לראשונה. רוב הפיוטים הללו שייכים לשכבות היותר קדומות של הפיוט העברי, והבאתם כאן חושפת את מלוא תרומתן של השכבות הללו לחקר תולדות הקדושתא. גם פיוטים שנדפסו בעבר נלקטו לעתים מתוך פרסומים נידחים מאוד, חלקם אף ללא ניקוד או ביאור. מובן שכל הפיוטים הללו נבדקו מחדש על פי כתבי היד. כאשר הובאו לשם הדגמה קטעים מפיוטי יניי, נבחרו במידת האפשר דווקא קטעים שאינם כלולים במהדורות פיוטיו, והספר תורם אפוא חומר חדש ורב ערך גם לקורפוס של פיוטי יניי. ביסוד הספר כולו עומד עיון במאות כתבי יד, רובם מן הגניזה הקהירית, ואלו מעניקים לעיון בסיס טקסטואלי רחב ומוצק. הספר נועד בראש ובראשונה לחוקרים, אבל גם המתעניינים בפיוט ובתולדותיו שאינם אנשי מחקר יוכלו להיחשף דרכו לאוצר גדול של פיוטים קדומים, אשר ביניהם מסתתרים קטעים מרהיבים ביופיים הרואים כאן אור לראשונה.  

ספר זה בא להציג בפני הקורא אוסף של תרגומים ארמיים לספרי הנביאים השונים בלשונם ובענייניהם מן התרגום הנפוץ המיוחס ליונתן בן עוזיאל. תרגומים אלה מצויים רובם בכתבי יד ומופיעים בשמות שונים, כגון 'תרגום ירושלמי', 'תרגום דארעא דישראל', 'תרגום של תוספתא' או 'תוספתא'. האוסף שלפנינו כולל מאה וחמישים קטעים שנאספו מתוך למעלה ממאה כתבי יד ודפוסים ראשונים. ייחודו של החיבור הזה הוא בקיבוצם של הקטעים כולם, הן שכבר נתפרסמו והן הרואים כאן אור לראשונה, בספר אחד.