חדשות

מועד הכניסה לתפקיד: מיידי.
§ היקף המשרה: 75%-100%.
§  מקום העבודה: הר הצופים, ירושלים.

על המועמד/ת לעמוד בדרישות הבאות:

השכלה
§  תואר ראשון באחד מתחומי מדעי היהדות ממוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל – יתרון.

ניסיון
§ניסיון בניהול משרד.
§ היכרות עם התחום האקדמי.
§ניסיון בארגון אירועים/כנסים – יתרון.
§ ניסיון בניהול פרויקטים – יתרון.

כישורים נוספים
§ יכולת ארגונית מוכחת.
§  יעילות ונחישות.
§  ידיעת עברית ואנגלית ברמה גבוהה.
§  יכולת ביטוי גבוהה בכתב ובעל פה.
§  ייצוגיות, יחסי אנוש מעולים.
§  שליטה מלאה באופיס, תוכנות גוגל (drive, doc, sheets, forms) ושליטה בWordPress-.

כללי

• מובהר בזאת שהליך זה אינו מכרז ואינו כפוף להוראת חוק חובת המכרזים והתקנות שמכוחו.
• ועדת האיתור אינה חייבת להשיב לכל הפניות או לקיים ראיונות עם כל המועמדים.
• ועדת האיתור רשאית שלא לקבל שום הצעה או לבטל את הליך “הקול הקורא” בכל שלב ועל פי שיקול דעתה הבלעדי.

החוקרים בחרו מתוך 22 חטיבות בנושאים שונים: המקרא, ספרות חז”ל, תולדות עם ישראל בעת עתיקה, בימי הביניים ובעת החדשה, ספרות יהודית, מיסטיקה, אמנות, מגדר ועוד. מפגשים מיוחדים הוקדשו למדעי היהדות הדיגיטליים, להרצאת הפתיחה על ביבליופיליה יהודית מאת ג’ודית אולשובי-שלאנגר (Judith Olszowy-Schlanger; OCHS, EPHE), ולדיאלוג ציבורי בין ריצ’רד כהן (האוניברסיטה העברית, Richard I. Cohen) ודיוויד ב. רודרמן (David B. Ruderman, אוניברסיטת פנסילבניה), על העבר והעתיד של מדעי היהדות.

דניאל שוורץ, חבר הוועד המנהל, בירך את משתתפי הקונגרס בשם האיגוד העולמי למדעי היהדות באירוע הפתיחה והצביע על השותפות ארוכת השנים בין שני הארגונים.

המפגשים דנו במקורות ראשוניים לרבות ארכיונים, מוזיאונים וספריות; תפקיד השירה, המוזיקה והמחול לגיבוש זהות ולזיכרון, והשפעת הרשתות והפרסומים בפזורה הספרדית על המורשת התרבותית.

במושב הפתיחה החגיגי הציגה פרופ’ חביבה פדיה את הרצאתה המרכזית “מבטי מזרח ומערב רצוא ושוב: זיכרון וזהות בספרות ובהיסטוריה ושאלת כינונם מחדש”. בערב חגיגי נוסף התקיים הקונצרט “זיכרון חי מפאתי הסהרה” בביצוע אנסמבל הפיוט. מושב מיוחד הציג את עבודתם של מרכזי המחקר והלימוד במכון בן-צבי, הישגיהם ואתגריהם.

דיונים סוערים התעוררו במהלך מושב הסיום על התפקיד המשתנה של חקר יהודי ארצות האסלאם, במיוחד בתחום מדעי היהדות, וכן על ההכרה בדיסציפלינות כמו אתנוגרפיה ופולקלור כחלק ממחקר זה לאורך זמן.

הכנס היה חגיגה מרתקת לעבודתו החשובה של מכון בן-צבי ב-75 השנים האחרונות בחקר הקהילות היהודיות בארצות האסלאם.

לצפייה בהרצאות המוקלטות, לחצו כאן.

הכנס, כשמו, נועד לתת במה למחקרים חדשים בכל תחומי מדעי היהדות, וזו השנה השנייה שבה הוא מתקיים במתכונת בין-אוניברסיטאית. הכנס נמשך יומיים וכלל הרצאות רבות בתחומים מגוונים: מקרא והמזרח הקדום, ספרות חז”ל, תלמוד, מחשבת ישראל, היסטוריה של עם ישראל, ספרות ופולקלור, זוהר וקבלה, אמנות ולשון.

המפגש בין דוקטורנטים מהאוניברסיטאות השונות בארץ הוא מפרה ומעניין מאוד; ואופיו הבלתי אמצעי הוא הזדמנות נפלאה עבור חוקרים צעירים להרגיש את הרוח הנושבת במחקר מדעי היהדות היום בארץ ונותנת להם הזדמנות להציג את עבודתם מול חוקרים צעירים ובכירים כאחד.

הכנס אורגן על ידי ועדה ובה נציגי החוגים השונים של המכון למדעי היהדות: שיר טברסקי, לוטם רומנו, אלישיב שרלו, חננאל שפירא, טל חניה ונחם בייטנר, ובסיוע ותמיכה של ראש המכון, פרופ’ נח חכם, ומזכירות המכון, ענת ג’אני ואדוה כהן.

פרופ’ מיכאל סיגל (האוניברסיטה העברית) ופרופ’ אוליבייה מונייק (אוניברסיטת סורבון) הציגו מחקרים חדשים שהציעו שחזורים שונים מאוד להתפתחות הסיפור בתרגום הישן ליוונית (Old Greek) ובתרגום תאודוטיון, וכיצד מעשה שושנה צורף לנוסח היווני של ספר דניאל.

המשיבים הגיבו להיבטים מגוונים של ההרצאות, תוך שהם משקפים נקודות מבט תיאורטיות וגישות מתודולוגיות שונות. ד”ר נעמה גולן (מכללת הקיבוצים ואוניברסיטת בר-אילן) העירה על ההיבטים התיאולוגים בגישותיהם של הדוברים, והוסיפה על הבחנותיהם המקוריות. פרופ’ ריינהרד קראץ (אוניברסיטת גוטינגן) עסק בהיבטים הספרותיים-היסטוריים של הגישות שהוצגו וכיצד הם משפיעים על המשימה של הכנת מהדורה ביקורתית של הטקסט. ד”ר אורית מלכה (האוניברסיטה העברית), עסקה בהקשרים המשפטיים החסרים שבין מעשה שושנה והידוע לנו על החוק והמשפט בתקופת הבית השני.

הדיון הפורה העלה כי אחד הרכיבים החשובים בשחזור הטקסט והתפתחותו הספרותית הוא ההיסטוריה של כתב היד; לפפירוס 967, המקור היחיד למעשה שושנה שקודם להקספלה (Hexapla), היה מקום חשוב בשתי ההרצאות.

הסדנה הסתיימה בסיור במעבדת רשות העתיקות, המוקדשת לשיחזור ושימור המגילות, והיכל הספר במוזיאון ישראל, שם מוצגות המגילות לציבור הרחב. את הסיור הוביל פרופ’ נועם מזרחי, מנהל מרכז אוריון וראש החוג למקרא באוניברסיטה העברית. הסיור איפשר למשתתפים לראות את המגילות, לפגוש את עובדי הרשות העוסקים בשימורן, ולצפות בתהליך העבודה—סיום מתאים ללימוד האינטנסיבי של הסדנה.

מטרת הסדנה הייתה להכיר למשתתפים את הכלים והמתודולוגיה בהם משתמשים בשיחזור דיגיטלי, ולתת להם כלים שימושיים להמשך עבודה עצמאית בתחום זה, בניהם תוכנות רלוונטיות וטכניקות דיגיטליות. בסדנה היו שנים עשר משתתפים מחמש מדינות, מתחומי מחקר מגוונים, ורמות שונות של מומחיות דיגיטלית. היא החלה בסקירה רחבה של הממצאים ממדבר יהודה וההיסטוריה של מיונם, סיווגם, קטלוגם ושימורם. לבסוף, הוצג תהליך הדיגיטציה של ממצאים אלו שהתרחש לאחרונה.

למשתתפים הוצגה התוכנה הגרפית GIMP, ולתהליך בו תמונות הפרגמנטים מעובדות לקראת השיחזור הדיגיטלי. המושב השלישי התמקד בפלאוגרפיה דיגיטלית והעקרונות בעיצוב והכנה של גופן דיגיטלי. המושב האחרון הציג את העיקרון של קנבס דיגיטלי, פלטפורמה דיגיטלית עליה משחזרים את המגילה. בעזרת תוכנת Adobe InDesign שיחזרו המשתתפים שלושה טורים ממגילה שנמצאה בקומראן. כך הייתה הסדנה לא רק תיאורטית אלא כללה גם פן מעשי, של תרגול השיטות, העקרונות והתהליכים שנדרשים בשיחזור דיגיטלי של קטעי המגילות, שכל המשתתפים עשו באמצעות המחשב הפרטי שברשותם ובהתאם לתחומי העניין שלהם.