ר’ אלעזר בירבי קליר (‘הקליר’ בפי העם) הוא המפורסם והפורה שבין משוררינו בתקופת השיא של הפיוט הקדום העברי בארץ ישראל – בין המאה השישית למאה השמינית לספירה. חלק מאלפי הפיוטים שכתב השתמר במחזורי אשכנז, צרפת ואיטליה, ומקצת מיצירותיו נאמרות בבתי הכנסת עד היום. מפיוטיו ליום הכיפורים נציין, דרך משל, את ‘אמרו לאלהים אל מלך בעולמו’ או ‘מעשה אלהינו אדיר בוויעודו’, אשר עדיין שרים אותם אפילו בקהילות אשכנזיות המדלגות על רוב קטעי הפיוט שבמחזורים לימים הנוראים.
ממצאי גניזות קהיר מלמדים שבמחזורים האירופיים לא נשתמרו אלא מקצת מיצירותיו של הקלירי ליום הקדוש. מתברר שהוא עיטר בכמה סדרות של פיוטים – ובעיקר בקדושתאות, הן מערכות הפיוטים לתפילות העמידה המתרחבות לקראת הקדושה – כל אחת מתפילות היום, וכתב שוב ושוב יצירות חדשות שבאו להחליף את קודמותיהן. בצד קדושתאותיו למוסף ולנעילה שבדפוסי אשכנז, התגלו בגניזה קדושתאות מקבילות לתפילות אלה, וכן פיוטים לערבית, לשחרית ולמנחה. כמו כן התברר שהקדושתאות שבמחזורי אשכנז השתבשו, חלק מהקטעים המקוריים שהיו בהן הושמטו, ונוספו בהן קטעים מאוחרים. בספר שלפנינו מרוכזים כל הפיוטים ששרדו ממורשתו של ר’ אלעזר בירבי קליר לכל תפילות היום, תוך ניסיון לשחזר את הקומפוזיציות השלמות מתוך קטעי הגניזה, כמובן גם בעזרת החומר שבמחזורים האירופיים. הפיוטים מודפסים באופן המבליט את תבניותיהם השיריות, והם מנוקדים ומלווים בביאור מקיף. בצד כל פיוט מפורטים, במדור נפרד, גם שינויי נוסחיו על פי מקורותיו שבידינו.
שחזור הקדושתאות העלה שאלות רבות, ואלו נדונות בפירוט במבוא מקיף. הדיון כולל בירור ממצה של הרכבה של כל קומפוזיציה, של ייעודה המדויק ושל שאלת ייחוסו לקלירי של כל קטע, גם מסוגי פיוט אחרים. במבוא מתוארות גם תבניות הפיוטים לסוגיהם, סגולותיהם השיריות, לשונם הייחודית, תוכניהם וכן מסורות מדרש ייחודיות וענייני הלכה ומנהג המופיעים בהם.
בספר מופיעים קטעי שיר רבים מאוד שטרם נדפסו במהדורה מדעית מתוקנת, וביניהם יצירות מרהיבות, כגון סילוק (הוא הקטע המוביל לקדושה) מפואר למוסף שטרם נדפס; סדרת רהיטים (הפיוטים הקודמים לסילוק בקדושתא) על פסוקי עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים וסדרה נוספת של יותר מעשרים רהיטים העוסקים בשבח ה’, שהם ללא ספק משיאי יצירתו של ר’ אלעזר בירבי קליר; וסדרי פסוקים המפייטים פסוקי סליחה ששולבו בימי הפייטן בברכת קדושת היום. בתפילת מנחה נהג הקלירי להקדיש את הרהיטים לסיפור אליהו הנביא בהר הכרמל, והותיר אחריו כמה סדרות המתארות את נס ירידת האש מן השמיים, ובעיקר את תפילתו של אליהו – ההופכת גם לתפילתו של הפייטן על קהלו.
העיון בפיוטים מזמן לא מעט הפתעות, למן שימושי לשון מקוריים ועד למסורות מדרש בלתי ידועות, ומעל הכול – קטעי שירה מרוממים. כמה מהם הוצגו במבוא, אך עיקר הספר הוא במהדורה, ובעזרתה יוכלו הקוראים לצלול לעומקם של פיוטי הקלירי ליום הקדוש, ללמוד מן התורה הגנוזה בהם וליהנות מיופיים.
